מתחמי פעילות

ציורי הקירות

הפרויקט מנצל את המצב הרגולטיבי החריג באזור התעשייה תלפיות, אשר לא מחויב על פי תקנות הבינוי העירוניות בחיפוי באבן ירושלמית, מאתר קירות חשופים של מבני תעשייה ומשרדים ובשיתוף עם בעלי הנכסים מניע תהליכים שסופם בהפקה ובביצוע של ציורי קיר גדולים ברחבי השכונה.

אמנות רחוב היא כלי יעיל עבור התחדשות עירונית. בשנים האחרונות ערים רבות ברחבי העולם מבינות זאת ונעזרות בה במגוון רחב של פורמטים על מנת לפתח ולשדרג את המרחבים הציבוריים בשטחן. היא מעודדת השבחה של אזורים עירוניים, מייפה את המרחב הציבורי, מושכת השקעות, יוצרת ייחודיות, מפתחת נקודות עניין ומאפשרת שיתופי פעולה מגוונים בתוך הקהילות המקומיות. תופעה זו מקבלת ביטוי רחב יותר כיום באזורי תעשיה עירוניים העומדים ברובם בפני תוכניות להתחדשות עירונית. אזורים אלו, בדומה לתלפיות, מתפרסים על פני שטחים גדולים ומורכבים ממבנים לא רציפים, אשר לא פעם "סובלים" מריבוי בעלי זכויות, ולכן אינם מתוחזקים בצורה מסודרת. ככאלה הם מייצרים אינספור הזדמנויות להטמעה של אמנות במרחב הציבורי והפיכתה לגורם משמעותי בתהליכי השינוי המתוכננים באזור.

הפעולה של יצירת אמנות בתוך מרחב עירוני קיים, ובפרט בזה של אזור תעשייה, היא תהליך מורכב ועדין המלווה בדילמות טכניות ועקרוניות. היא מחברת, לעיתים באופן מנוגד, בין גורמים שונים כמו בעלי נכסים, אמנים, נציגי עירייה, בעלי עסקים ועוברי אורח. היא מחדדת שאלות ערכיות לגבי השוני בין קישוט לבין ציור ומאתגרת תפיסות המגדירות קהל כ"אמנותי" יותר או פחות. היא מעלה דילמות חשובות לגבי הקשר בין אמנות וממסד ומבקשת לבחון את מידת החופש והביקורת שקשר מסוג זה יכול לאפשר. היא מגדירה מחדש מושגים כמו אותנטיות, חשיפה ומיתוג ומעניקה לפעולות טכניות כביכול של תחזוקה וניקיון משמעויות ערכיות והרות גורל. לפיכך ההצלחה של פעולה מסוג זה אינה נמדדת רק באיכות התוצרים ובחשיפה שהיא מקבלת, אלא ביכולת שלה לייצר מנגנון יעיל, היודע לדלג בצורה עדינה בין שלל האינטרסים המנוגדים, המגבלות המשתנות והקונפליקטים הערכיים, בכדי לאפשר לאמנות איכותית למצוא את מקומה שוב ושוב בתוך המרחב הציבורי באופן שלם ולאפשר לתושבי העיר להיחשף ולהנות ממנה.

פרויקט הקירות הוא תהליך מתמשך. לאורך שנות פעילותו הוא הצליח להשתחל ולמצוא את מקומו בתוך השגרה הקבועה של תלפיות, ולהפוך מיוזמה חריגה וחדשנית לרכיב אמיתי ומוכר בנוף העירוני שלה. עד כה השתתפו בפרויקט למעלה מ – 20 אמנים  וגם כיום הוא ממשיך לגדול ולהתפשט ברחבי השכונה ולעורר תשומת לב עירונית, ארצית ובינלאומית. ציורים ישנים הופכים עם הזמן לחלק מפני הרחובות הקיימים, וציורים חדשים מעוררים בכל פעם מחדש את סקרנותם של אנשי העיר והשכונהעל כל ציור שמתווסף הופכים הקירות בתלפיות ליותר ויותר נוכחים, לנקודת ממשיות של התמצאות במרחב ולחלק מהזהות הנבדלת של רחובות ומתחמים שונים בשכונה. כיום, מעבר לתפקידם המקורי כחלק מהפרויקט, ניתן למצוא מדי פעם קירות המשמשים באופן זמני גם כסט צילומים, כנקודות כינוס עבור סיורי תיירות, כתפאורה עבור אירוע תרבות או מסיבה, או כסתם מקום מפגש עבור מספר אנשים.

העיר, מספר מרקו פולו באמצעות איטאלו קאלווינו ב"הערים הסמויות מהעין", הולכת ותופחת, ומכילה בתוכה בכל זמן את עברה. ועברה "כתוב בקרנות הרחוב, בסורגי החלונות, במעקות גרמי־המדרגות […] וכל קטע מחורט אף הוא עצמו ימצא בבוא תורו כל כולו בשריטות, בניסורים, בחיתוכים, בפסיקים". הקירות יהפכו גם הם עם השנים לקטע מעברה של תלפיות ולרכיב בדמותה החדשה. על אף הביטחון וההבטחה שמעניקות תוכניות בנוגע לפני העיר העתידית אין בנמצא דרך אמיתית לדעת איך יראו הקירות בעוד עשור מהיום, את המקום שיקבלו בשכונה החדשה ואת ההשפעה שתהיה להם על אופי הבניינים החדשים שיבנו לצידם או על דמותם של התושבים שיבחרו לגור ולעבוד בהם. ציורי הקיר, ככל סוג של אומנות רחוב, מרגע שנוצרו הופכים לחלק מהמרחב העירוני ושוזרים את גורלם יחד עם שלו. הריגוש הקבוע, זה שנוצר בכל פעם מחדש בעת החיבור ביניהם, נובע בעיקר מתוך חוסר הוודאות הקיימת לגבי עתיד שני הצדדים, ומידת ההשפעה שתהיה לכל אחד מהם על גורלו של השני.

1.   לכתבה בנושא מאתר  legit>>
2. לכתבה בנושא מאתר וואלה>>
3. לכתבה בנושא מאתר Jpost>>
4. לכתבה בנושא מאתר הארץ>>

מוזמנים לבקר בעמוד ה-facebook שלנו

בעלי המלאכה

שולי אזור התעשייה, אך בלב הפועם של מוסכי תלפיות, מתחם שהמשיך בשגרת יומו במעין סדר פנימי ובמקצב האופייני רק לו. הרחוב שמאופיין ברצף מוסכים פעילים במהלך היום הותיר את הלילה לזמן הטוב ביותר לעבודות במקום. במשך שבוע שלם צבעו חברי "ועדת קישוט" את חזיתות המוסכים ברחוב, במטרה להניע תהליך של התערבות אומנותית לשיפור נראות המתחם.

אירועים בתלפיות

אירוע הפתיחה פסטיבל ישראל 2018. חצר מתחם פועלי צדק 2

קונצרטים במוסכים

שאון חורף

ארועים בתלפיות – "גנרטור" מתניעים תרבות בתלפיות –

מוזמנים לבקר בעמוד ה-facebook של גנרטור 

ד. מתחם "הפרסה" בקולנוע רב חן הישן

עיריית ירושלים באמצעות חברת עדן ובשיתוף פעולה עם בעל הנכס רמי לוי, הקימו את מתחם "הפרסה", מרכז התרבות הגדול ביותר בארץ לאמנות אלטרנטיבית, אשר ישמש כבית לשלושת מוסדות התרבות הירושלמיים: מחול שלם, הזירה הבינתחומית ובין שמים לארץ. "הפרסה" ממוקם בתלפיות בשטחו של הקולנוע המיתולוגי "רב חן" הנטוש מזה שנים.

הקמתו מהווה חלק ממדיניות עירוב שימושים בשכונה, המשלבת בין מגורים, לתרבות, מסחר ותעסוקה.

המקום מכיל 7 אולמות, חדרי חזרות, סטודיו ועוד והוא מתפרש על שטח של כ- 2000 מטר. המקום יקיים כ-300 הופעות בשנה על פי הנחיות התו הסגול, כאשר חלקן יתקיימו במקביל באולמות המחודשים אשר הוסבו לאולמות תרבות מתקדמים ביותר.

1.   לכתבה בנושא מאתר  docdance>>
2.   לכתבה בנושא מאתר  hazira>>
3.   לכתבה בנושא מאתר  macholshalem>>

ה. פיקו קידס בתלפיות

מתחם "פיקו קידס" ברחוב יד חרוצים 4 באזור התעסוקה תלפיות, מציע חלל עבודה ייחודי משותף, בגודל 300 מ"ר, המשמש כמתחם יצירה, הכולל: כיתות לימוד, מדפסות תלת מימד, מכונות חיתוך ו – CNC.

מטרת המיזם הינה חיזוק החינוך המדעי, הטכנולוגי והיזמי בירושלים באמצעות חינוך חוויתי ויצירתי, ובמסגרת שיעורי בתי ספר וחוגי העשרה לילדים ולנוער, ומופעל לאורך כל שעות היום, לרבות פתיחתו לשימוש הציבור הרחב בשעות אחה"צ (בתיאום).

הפרויקט החינוכי הינו פרי יצירתו של היזם אלי וורטמן, מבעלי קרן ההשקעות פיקו פרטנרס, ובתמיכת עיריית ירושלים, חברת עדן והרשות לפיתוח ירושלים.

1. >לכתבה בנושא מאתר כל העיר >>
2. מוזמנים לבקר בעמוד ה-facebook שלנו>>

      ו. סטארטאפים

תלפיות מהווה כבר היום בית לכ – 60 חברות סטארטאפ והייטק, אשר גילו את יתרונותיה:

קרוב לבית ובמרחק הליכה או רכיבה, חללי עבודה מגוונים ומודולריים, סביבה אטרקטיבית וסצנה תרבותית מתפתחת.

ארגונים אשר מטרתם קידום ההיטק בירושלים קבעו כבר את משכן בתלפיות:

1. לכתבה בנושא מאתר MADE IN JLM>>
2. לכתבה בנושא מאתר startupnationcentral>>
3. לכתבה בנושא מאתר דמרקר>>

העבודות בשלב א' התבצעו במקטע שבין דרך משה ברעם ורחוב האומן. העבודות כוללות: עבודות תשתית, סלילת כביש, מדרכות ושביל אופניים, רמזור, תאורה, צמחיה וריהוט רחוב.

הפרויקט הינו מימושה של תב"ע בתוקף מס. 71951 לפריצת רחוב פייר קניג דרומה לאורך כ – 500 מטרים וחיבורו לדרך משה ברעם. שטח התוכנית 93.3 דונם. זכויות הבניה בתב"ע :מסחר 60 אלף מ"ר, תעסוקה 190 אלף מ"ר, מבני ציבור 10 אלף מ"ר.

בכך נוצרת שדרה מרכזית, עם בניינים בני 30 קומות במגרשים הפרטיים, המהווה ציר תנועה, מסחר, תעסוקה, בילוי ומגורים מרכזי בתלפיות לאורך כ – 1.5 ק"מ, מדרך ברעם בדרום ועד צומת אורנים בצפון. זהו פרויקט דגל תשתיתי כחלק מהתחדשות אזור תלפיות והפיכתו לאזור מעורב שימושים הכולל גם הקמת אלפי יחידות דיור.

כיום כ- 3 פרויקטים פרטיים משמעותיים נמצאים בבניה על ציר פייר קניג: מגרש 'טריומפף', מגרש 'בזק-כולמוביל', pרויקטים אלו כוללים עשרות אלפי מ"ר של מסחר ותעסוקה שיתווספו לתלפיות בתוך כ – 3 שנים בשילוב יחידות מגורים ע"פ זכויות הבניה שינתנו במסגרת תוכנית האב החדשה.

שלב א' בפרויקט בוצע ומחבר בין דרך ברעם לרחוב האומן.

שלב ב' בפרויקט החל ב 2020 וכלל עבודות קידום זמינות במקטע שבין רחוב האומן לרחוב הסדנא.

בשלב ג' יוקם חניון ציבורי תת קרקעי הכולל כ –  600 מקומות חניה מתחת לתוואי הרחוב החדש, כחלק מתפיסת תנועה וחניה כוללת בתלפיות. מעל החניון יושלם מקטע הרחוב החדש שבין רחוב האומן לרחוב הסדנא.

מועד סיום משוער לפרויקט – 2026

הדמיה – רחוב פייר קניג – מבט מדרך משה ברעם צפונה

הדמיה – פייר קניג דרום – מרחב ציבורי חדש בתלפיות

הדמיה – רכבת קלה ברחוב פייר קניג  

עירית ירושלים וחברת עדן נערכות מבעוד מועד לניהול השינוי האורבני. ההתערבות הציבורית בשדרוג מתחם תלפיות היא רב מימדית ומשולבת, מיישמת את מיטב הפרקטיקות הנהוגות בעולם – תכנון ופיתוח פיזי של המרחב הציבורי, שדרוג הנגישות והחיבוריות, פיתוח ורישות עסקי ופיתוח הסצנה התרבותית של המתחם בשיתוף פעולה עם הקהילות המקומיות.

מתחם תלפיות עובר תהליך שינוי דינמי מאזור תעשיה למתחם עסקים ושירותים אינטנסיבי, בעל כוח משיכה לקהל הצרכנים ולעסקים חדשים.

במיפוי העסקים שבוצע מתגלה קהילה עסקית מגוונת בה ניתן לזהות מספר מקבצים עסקיים (רכב, בניה, מסחר, תעשיה יצירתית, מזון ואירוח) ומערך של שירותים פיננסיים ותמיכה עסקית. המרחב מאכלס עסקים וגופים בתחומי האמנות והתרבות, ומתפתח להיות בית לכ- 60 סטרטאפים וחברות הייטק.

תלפיות יוצרת סביבה נוחה לעסקים מתחילים – מגוון חללי עבודה ויצירה, פרטיים ושיתופיים, אשר לעת עתה, הם ברי השגה. מארג הקשרים בין הענפים השונים מושך עסקים חדשים שיכולים ליהנות מזמינות השירותים התומכים ומשתופי הפעולה.

תלפיות מתייחדת מכלל מתחמי התעסוקה בעיר בעירוב, בפעלתנות, ביצירתיות, בחללים הגדולים ובמעטפת המגורים.

תנופת ההתחדשות העירונית ופיתוח המרחב הציבורי במתחם תלפיות יוצרים את ההזדמנות למצב את תלפיות כמקום דינמי ואטרקטיבי לפעילות עסקית, כמקום לטיפוח היצירתיות והמגזר היצירתי בכלל, כמתחם של קניות, סידורים בילוי ותרבות המשרת את תושבי העיר ומבקריה מבוקר עד לילה ומתגלה כל יום מחדש.

תלפיות מתייחדת מכלל מתחמי התעסוקה בעיר בעירוב, בפעלתנות, ביצירתיות, בחללים הגדולים ובמעטפת המגורים.

תנופת ההתחדשות העירונית ופיתוח המרחב הציבורי במתחם תלפיות יוצרים את ההזדמנות למצב את תלפיות כמקום דינמי ואטרקטיבי לפעילות עסקית, כמקום לטיפוח היצירתיות והמגזר היצירתי בכלל, כמתחם של קניות, סידורים בילוי ותרבות המשרת את תושבי העיר ומבקריה מבוקר עד לילה ומתגלה כל יום מחדש.

כיום, בתנופת הפיתוח של תלפיות, פועל המגזר הציבורי בראיה אינטגרטיבית המשלבת בין הפיזי, העסקי והקהילתי. ההוצאה לפועל של הקונספט, בהובלת חברת עדן, נשענת על המערך הארגוני הקואופרטיבי של הגופים העירוניים, תוך הסתייעות בגורמים מקצועיים ובשיתוף פעולה פורה ויצירתי עם הקהילה.

על הפרויקט

על הסביבה

בשולי התכנית ממזרח וממערב ישנם אזורי מגורים קיימים; גם עבורם מוגדרים מספרי קומות ואחוזי בנייה מותרים, וכן מוגדרות האפשרויות להתחדשות באמצעות תוספת קומות על בניינים קיימים, ע”י הקמת בניינים חדשים או ע”י פינוי-בינוי. הציר הראשי והאינטנסיבי ביותר במתחם הוא רחוב פייר קניג שתעבור בו בעתיד רכבת קלה.

התכנית מציעה להאריך רחוב זה לכיוון דרום עד לדרך משה ברעם, ולהופכו לשדרה רחבה ופעילה.

תכנית האב לתלפיות אושרה ע”י הוועדה המחוזית בשנת 2021, התכנית קובעת את המדיניות לאזור זה וכל המעוניין לממש אותה צריך להגיש תכנית מפורטת בהתאם להנחיות תכנית האב.

התכנית (תב"ע) מציעה פיתוח מתחם בעל חשיבות לאומית ובינלאומית. הכולל כיכר ציבורית  עם מבני מלון, מסחר ובילוי ודפנות עירוניות פעילות לצידיה. במתחם עיצוב עירוני ותכנון נופי המשתלב עם הגן הלאומי הקיים ועם חזית שער שכם, חניון תת קרקעי לרכב פרטי, מסוף וחניון אוטובוסים לתיירים, מסוף לוגיסטי לאספקה פריקה וטעינה לשווקי העיר העתיקה ושוק שער שכם ומתחם שירותים עירוניים ושירותי חירום.

כניסת הרכבת הכבדה למרכז העיר צפויה להשלים את המהלך ולהפוך אותו למרכז תחבורה משמעותי. באופן שישלים את עבודת השדרוג הרבות שנעשו בעבר והשלמת רחובות לשדרוג עתידי.
רחובות ששודרגו בעבר: כורש, שלומציון, ינאי, בן שטח, בן סירא, אגרון, שלמה המלך, חבצלת, הילל, שמאי, ההסתדרות, מונבז, יעבץ, אגריפס, סולומון, מנשה בן ישראל.
ככרות ששופצו בעבר: ג'נרלי, כיכר ציון, כיכר הדוידקה, כיכר כי"ח, כיכר החתולות.

רחוב הנביאים:

אחת הרחובות המרכזיים בירושלים. רחוב הכולל פניני אדריכלות והיסטוריה מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. עבודות השדרוג מבקשות להחיות ולשקם את רחוב הנביאים ולהדגיש את ייחודו כמוזיאון חי היסטורי. המרחב הציבורי יעבור הסדרה והנגשה בדגש על מתן עדיפות להולכי הרגל תוך גיבוש שפת רחוב מקומית וייחודית.

תכנון: מילר בלום אדריכלות נוף

שכונת נחלאות:
אחת השכונות המתויירות במרכז העיר המאפשרת חווית שוטטות בשכונה היסטורית המבוססת על בתי חצר . שדרוג המרחב הציבורי יתבסס על הנגשת ובטיחות המרחב בדגש על מתן עדיפות להולכי הרגל תוך גיבוש שפת רחוב מקומית שתשמר את הייחוד ההיסטורי של השכונה.
תכנון: ארד- סימון אדריכלים

מתחם בצלאל החדש

"בצלאל" האקדמיה לעצוב ולאמנויות עתידה להתמקם בקמפוס חדיש וגדול ההולך ונבנה בימים אלו במרכז העיר בסמיכות למגרש הרוסים. חברת עדן השלימה תכנית לפיתוח המרחב הציבורי הסובב את הקמפוס הכולל את רחובות גרוזנברג, הלני המלכה, משעול הגבורה. המרחב משודרג במקביל להקמת הקמפוס.

בי"ס מוסררה

בי"ס מעלה

קמפוס לעשייה קולנועית של בי"ס קולנוע מעלה. התכנון האדריכלי החדש מציע הרחבת קומות של המבנה הקיים ותוספת של שתי קומות עליונות וקומת אולם קולנוע תת קרקעית.

תכנון: איכהולץ-ענתבי אדריכלות

המתחם כולל:

א. קמפוס ירושלים לאומניות ע"ש משפחת קירש-

מרכז העיר ירושלים מציע מרחב פעולה לאמנויות הבמה. ארבעה בתי ספר חברו לקמפוס פתוח ברחוב בצלאל פינת טרומפלדור: סטודיו ניסן נתיב, בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, בית הספר לתיאטרון חזותי והמרכז למוסיקה מן המזרח (אקדמיה למוסיקה מזרחית). המתחם משלב שלושה מבנים לבתי הספר, וביניהם כיכר רחבה שתהיה פתוחה לציבור הרחב ובית קפה במפלס הכיכר.

מתחת למתחם נחנך בשנת 2020 חניון ציבורי בן 415 מקומות חניה לטובת באי המתחם העתידיים.

תכנון: אפרת-קובלסקי אדריכלים

המיזם ממומן על ידי תרומות, עיריית ירושלים, חברת "עדן" והמשרד לענייני ירושלים.

ב. שיפוץ אולם בית העם

שיפוץ אולם ז'ראר בכר בבית העם והסבתו לאולם הופעות בסטנדרט מודרני תוך שיפור חווית המשתמשים. האולם יהיה בית במרכז העיר לאירוח מופעי מחול והופעות.

תכנון: ארד- סימון אדריכלים

ג. בית העם מרכז מחול ודיור להשכרה בר השגה

הפרויקט לדיור בר השגה בשכירות מופחתת מתוכנן להיבנות במתחם "בית העם" בסמוך לאולם "ז'ראר בכר" ויוקם באמצעות שיפוץ והסבה של חלק מהבניין הקיים ותוספת בניה של קומות נוספות.

הפרויקט יכלול מרכז מחול לקבוצות מחול הפעילות במתחם כיום, בית קפה  וכן כ- 80 יח"ד בנות 1-2 חדרים.

תכנון: ארד- סימון אדריכלים

ד. מגרש המשולש, דיור להשכרה בשכירות מופחתת

הפרויקט לדיור בר השגה בשכירות מופחתת מתוכנן להיבנות ב"מגרש המשולש" בשטח שמצפון לצומת הרחובות אוסישקין ו-מנורה.

הבניין המוצע יהיה בן 8 קומות ויכלול כ- 130 יח"ד בנות 1-2 חדרים.

תכנון: אפרת- קובלסקי אדריכלים